רב-שנתי
רב-שנתי

עיצוב חזית הגן

עיצוב חזית הגן

על עיצוב חזית הגן -החלק בגינה הפונה לכוון השטח הציבורי וגם נראה ממנו.


 

 

 את הגן נהוג לחלק ל3 אזורים:ציבורי, פרטי ואיזור שרותים.

 

האיזור הציבורי הוא האיזור שנראה מכוון השטח הציבורי כאשר חולפים ליד הצד הקדמי של הבית. אפשר גם לכנות איזור זה החצר הקדמית. איזור זה גם אם הוא פרטי בפועל ההתייחסות אליו תהיה בהתאם.

 

איזור השרות הוא איזור החניה לרכב מחסן, חבלי כביסה , איזור מתקני משחק לילדים או ערוגות הירקות וכו'.

 

האיזור הפרטי הוא אולי החשוב מכולם להנאה מהגינה. זה האיזור שישמש  במיוחד כשאתה רוצה להנות בגינה או עם חברים . איזור זה נראה במיוחד מחלונות הבית והדלתות הפונות לגינה.

 

לאחר שחילקת את הגינה לאיזורים אלה אפשר להתחיל למקם שבילים, כביש גישה לחניה, צמחים, עצים גדרות שערים וכו'.

 

 

 

 

תכנון גינה מוצלח נעשה ע"י חיבור טוב בין החלקים של הגינה והצמחים עם הצורות המרקמים והצבעים השונים של הצמחים השונים.

הכלל הוא עוד בתכנון הגינה לתכנן כך שתוכל לראות את תמונת הגן השלמה כיחידה אחת.

כדי להשיג זאת יש שלושה עקרונות חשובים שיתרמו לכך:

חזרתיות,   רצף       ושיווי משקל.

כאשר לא יתאפשר להשתמש בשום אופן באחד מהעקרונות ניתן קצת לוותר על זה ולא להיות כל כך מקובעים.        

חזרתיות:כאשר מדברים על אחידות שמושגת ע"י שלושת העקרונות שאמרנו, מתכוונים לכך שכל חלק בגן יהיה ברור ובלתי נפרד מהכל.

לדוגמא, רואים הרבה פעמים בגינה אחת כל מיני עצים פורחים שונים ואין שני עצים שחוזרים על עצמם באותה הגינה.

מראה יותר מעניין אם יהיה עץ פורח מסויים לדוגמא בשטח הציבורי ואותו עץ יהיה גם בשטח השרות או הפרטי , או שניהם,. אדם שיסתובב בגינה יראה בבירור אותו עץ פורח חוזר על עצמו וכך ע"י חזרתיות מושגת אחידות.

רציפות:לדוגמא צרוף שיחים מסויים  שיחזור לאורך חלק בגינה .     מתוכנן כך שמנקודת מבט אחת , לדוגמא מהפטיו ניתן לראות את כולם בבת אחת. המבט של הצופה יהיה על הראשון ואז יעבור לשני ואח"כ לשלישי.            אותו הדבר יכול להיות מושג גם ע"י סידרה של עצים. המבט יהיה לכיוון גזע העץ הראשון ואח"כ לבא אחריו וכן הלאה.

שווי משקל:החלק השלישי ביצירת קומפוזיציה טובה בגן היא שווי משקל.

זהו החלק שהוא הקל לצופה לראות ולהבחין.

בגינה עם סגנון פורמלי זה די פשוט להשיג כזה שווי משקל.

בגינה לא פורמאלית זה יותר קשה ליצור.

בגינה פורמאלית פשוט כל דבר שבצד אחד יהיה גם בצד השני :העיצוב הצמחים הצבע המרקמים וכו'.

בגינה לא פורמאלית השווי משקל יהיה יותר שווי משקל רעיוני. לדוגמא, אם בצד אחד יהיה ברוש מחודד בולט, אז מצד שני יכול להיות צמח בולט אחר כמו למשל :עלים גדולים וכהים. או שלושה צמחים לא מיוחדים בצורתם .           הרעיון הוא להשתמש במה שמושך תשומת לב באותה מידה.

 

שני העקרונות שיותר קל לממש בגינה קטנה הם השווי משקל וחזרתיות.  רצף יותר קשה לממש.  מתוך השלושה חזרתיות היא החשובה ביותר והקלה ביותר לביצוע . ע"י שימוש בשלושה עקרונות  אלה מושגת הרמוניה במראה הגינה.

 

עקרון נוסף שמעורב ביצירת קומפוזיציה טובה בגן הוא המיקצב .

לדוגמא ע"י חזרתיות של אלמנט או מאפיין כלשהוא זהה לאורך הגן במרחקים שווים בין אחד לבא אחריו, נוצר מיקצב, כמו בתווים במוזיקה.

לדוגמא גדר חיה פורמאלית כאשר יוצרים ע"י הגיזום מעין עמודים מרובעים. בין "עמוד" ל"עמוד" הגיזום יהיה גולש כמו גל לעבר העמוד הבא. כך נוצר מיקצב.

בכל מקרה גם אם קצת יותר קשה ליצור מיקצב, יש לזכור ששני העקרונות החשובים יותר לגנן המתחיל הם החזרתיות ושווי המשקל.

 

 

 

האזור הציבורי:

תכנון האיזור הציבורי מתחלק לשלושה חלקים עיקריים:

1.ריכוך קווי המבנה בעזרת צמחייה.

2.מסגור הבית ע"י עצים.

3.השארת מרחב דשא פתוח.

 

 דבר ראשון יש לרכך את קווי המבנה האנכיים החזקים במקום פגישתם עם הקרקע, ע"י שתילת צמחיה במקומות אלה.

אפשר לומר שבד"כ הנקודות הקריטיות הן בפינות המבנה ומשני צדדי הכניסה.

כמעט תמיד כדאי שהצמחייה בפינות המבנה תהיה גבוהה מזו שליד הכניסה ובהתאם לכך לשתול צמחייה מתאימה.

בד"כ בבית בגובה קומה אחת או שתיים ניתן לומר כלל- שהצמחייה בפינות הבית תגיע לקצת פחות מחצי הגובה של הבית מהקרקע עד המרזב.

נצייר קו ישר אלכסוני דמיוני מהצמחייה בפינות בקצה העליון עד לאמצע דלת הכניסה בגובה הריצפה. הצמחייה תהיה בהתאם לגובה קו זה.

במקרה שהדלת לא בדיוק באמצע הבית יישמר כלל זה וקווי האלכסון משני הצדדים של הדלת יהיו בזויות שונות כלפי פינות הבית.

במקרה שיש חלונות בדיוק בפינות הבית כמובן שנשתול צמחייה לא מעל גובה החלונות, אבל ניתן לשמור על הכלל של צמחייה עד לגובה קצת פחות מחצי הגובה של פינות הבית ע"י שנשתול צמחים-שיחים או עצים בגובה זה בהמשך קו הבית מימין או משמאל.    כך גם נשמור על אפשרות מעבר אוויר ואור מחלונות אלה לבית.          

אם אפשרי כדאי להמנע משתילת צמחים עם מראה מחודד (כמו ברוש צריפי) בפינות ובשני צדדי הכניסה.  עדיף צמחים יותר מעוגלים בקצותיהם.         

יוצא הדופן הכמעט יחידי-שבו כן נשתמש בצמחים מחודדים כאלה- כאשר יש בית עם חלונות או קירות מאוד צרים וגבוהים, ובנוסף לכך הצמחייה הטבעית מסביב מורכבת מהרבה צמחים כאלה כמו ירוקי עד צריפיים , והנוף ברקע הוא של הרים גבוהים ומחודדים.

יוצא דופן נוסף הוא כאשר מדובר בבית מאורך מאוד ושטוח. במקרה כזה צמחים מחודדים כאלה בעלי הקווים האנכיים הבולטים יתאימו בתור ניגוד ושבירה לקווים האופקיים החזקים של הבית והגג השטוח.

 

אם השטח של הגינה קטן ואין מרחק גדול בין קירות הבית לגבולות המגרש, לא תוכל לעשות עוד הרבה בעזרת צמחייה על מנת לרכך את הקווים הארכיטקטוניים של הבית.

אבל אם יש מרחק גדול יותר ניתן לעשות דבר נוסף והוא צמחייה שתשמש מעין כנפיים צדדיות של הבית. אם יש מרחק גדול מספיק בצד אחד של הבית או בשני הצדדים ,ניתן לשתול שם צמחייה שתהווה מעין המשך לצמחיית היסוד שבחזית הבית שדיברנו עליה עד עכשיו.  הבית ייראה נמוך יותר ורחב יותר ויותר נטוע במקומו.

ה"כנפיים" יכולות גם למסך ולהסתיר את החלק הפרטי של הגינה מהעוברים ושבים ליד השטח הציבורי, וליצור הפרדה בין שני האזורים בגינה.

 

חשוב שתילת צמחים בנקודות הקריטיות לפי מה שאמרנו:משני צידי הדלת ופינות הבית. אין חובה להסתיר את כל שאר החלק התחתון של הבית בין הצמחים ליד הדלת לצמחים בפינות הבית אלא אם כן רואים את יסוד הבית המכוער ורוצים להסתירו.

 

 

 

2. מסגור הבית

העיקרון החשוב השני בתכנון השטח הציבורי הוא מיסגור הבית בעזרת עצים.

חשוב מאיזה נקודה  ,או נקודות במגרש גדול יותר, הכי היית רוצה שייראה הבית טוב ,ולפי זה מיקום העצים שימסגרו אותו.    זה יכול להיות נקודה מהשטח שלך או מהמדרכה או הרחוב בשטח הציבורי וכו' .

עמוד בנקודה זאת או דמיין את עצמך שם והחלט היכן למקם את העצים  שבעתיד לאחר שיגדלו ימסגרו את הבית.

עץ קטן שקרוב אליך ,אם אתה עומד במדרכה ומסתכל על הבית, יכול למסגר יפה את הבית .

 

 אך אותו עץ אם יהיה רחוק ממך וקרוב מאוד לבית יראה קטן מדי ולא יעשה טוב את העבודה –מסגור לבית.

 

 

 

המטרה העיקרית במיסגור הבית היא שמירת תשומת הלב של המתבונן כלפי נקודה אחת,הבית שלך , במקום לתת לעיניו לשוטט בכל האיזור מסביב.     כל מגרש מהווה תמונה אינדיבידואלית כאשר הבית הוא נקודת המוקד ואתה מחזק זאת בעזרת מיסגור הבית.

 

גודל העצים:אם הבית בן שתי קומות או יותר, הרבה עצי נוי גדולים או בינוניים יתאימו לכך.

אם הבית נמוך יותר ניתן להשתמש בעצים כאלה כאשר שתולים מאחורי הבית ונראים מהשטח הציבורי כרקע אחורי לבית. בשביל המסגור יש להשתמש בעצים קטנים יותר.

 

מיקום העצים והפרספקטיבה: אם אתה ממקם עצים קרוב לצופה כמו בין המדרכה לאבני השפה שלה, אפילו עצים קטנים יוכלו למסגר בית גבוה יחסית, היות וממסגרים את הבית מהנקודה בה הצופה מביט לעבר הבית , המרוחק יותר.        אם תמקם עצים אלה משני צידי הבית ובצמוד אליו ייראו קטנים מדי למטרת מיסגור הבית מכל נקודה שתסתכל עליו. במקרה כזה יש להשתמש בעצים גדולים יותר.

 

שימוש במספר עצים: לפעמים ניתן להשתמש ביותר משני עצים למסגר את הבית: לדוגמא קבוצה של מספר עצים קטנים מימין הבית ואחד גדול משמאלו וכך יש שיווי משקל ויזואלי ביו שני צידי הבית.

 

 

בתמונה הבאה שווי משקל בין 3 העצים הקטנים מימין לגדול משמאל שממסגרים את הבית.

כמו כן העץ מאחורה מרכך את קווי הבית החזקים.

העצים למסגור הבית ייבחרו בהתאם לבית : כמובן שהגובה חשוב אבל גם המראה הכללי או סידור הענפים וצפיפות העלווה.            לדוגמא בית נמוך עם קווים אופקיים חזקים- יתאימו לו למסגור הבית עצים עם מראה רחב  וברור של ענפים אופקיים.

 

3.הכלל השלישי בתכנון השטח הציבורי הוא אולי הכי פחות פופולרי: השטח יהיה דשא פתוח( אפשר גם חצץ או חיפוי אחר וכדו') .

לא לשים אמבט ציפורים, מזרקה, צורות גאומטריות עם פרחים בתוך הדשא,  שיח מאוד פיסולי  וכדו' –דברים שמושכים תשומת לב רבה מדי – הבית הוא הדבר שתרצה למשוך אליו את תשומת הלב ודברים אלה מפריעים לכך.                    כל הדברים האלה יכולים להיות יפים מאוד בפני עצמם, אבל פשוט לא מתאימים בשטח הציבורי.

השטח הציבורי צריך שיישאר יפה, פשוט ושלו.

שום דבר לא צריך להתחרות בבית כנקודת המוקד.

השטח צריך להיות דשא פתוח ושמכיל רק דברים הכרחיים נוספים אחרים כמו כביש גישה לבית ושביל לכניסה והעצים למסגור הבית.

אפשר להחליט לעשות גדרות חיות או גדרות סביב השטח הציבורי, אבל הדבר האידאלי הוא השארת מרחב פתוח.     אם רוצים למנוע מעבר מרשות הרבים לשטח הציבורי , אפשר להשיג זאת ע"י גדר חיה נמוכה שלא מפריעה להרגשת המרחב הפתוח.

 

 

 

 

 

רעיון טוב הוא להמשיך את צמחיית היסוד ע"י צמחיית ה"כנפיים"  שכתבנו עליה קודם עד לגבול המגרש ואז להתעקל בעדינות כלפי הרחוב. בצורה כזאת נוצר ע"י הצמחייה מעין קשת משני הצדדים של הבית שמובילה ויזואלית כלפי הכניסה ולא בצורה צעקנית מדי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כבישים ושבילים: כאשר השטח קטן -צריכים להיות כמה שיותר ישרים.

אין סיבה לשביל או כביש מתעקל אלא אם כן ישנם כבר בשטח דברים שלא תרצה או תוכל להזיז.

הכלל למיקום השביל הוא פשוט: מקם את השביל היכן שאנשים יעברו בין אם יהיה שם שביל או לא. יש כמובן יוצאי דופן אבל בעיקרון זה הכלל.

 השבילים ימוקמו בתוכנית רק אחרי שהשטח הציבורי מתוכנן וממוקם.

אם יש צורך בשביל עוד לפני שתוכנן כל השטח יש כלל אצבע והוא: מיקום השביל במקביל לבית במרחק של לפחות 1.80 מ' מהבית. כך יישאר מקום מספיק לצמחייה בלא עבודת גיזום ואחזקה מיותרות.    בנוסף , במקומות  בהם יורד שלג השיחים נוטים לשביל וכך ייחסם השביל דווקא בזמן שהשביל נחוץ כשמסביב האדמה מאוד בוצית.

השבילים צריכים להיות מחומרים פשוטים בלא למשוך תשומת לב מיותרת, אלא לשמש לתפקידם שהוא מעבר בין האזורים בגן.

לא כדאי לשתול פרחים או שיחים נמוכים גזומים לאורך השביל, דבר שרק ידגיש את השביל יותר.

 

מטפסים ואדניות בחלונות: אלה הם שני הדברים האחרונים שעוד נותר למקם בשטח הציבורי . יש להשתמש בהם בזהירות וכאשר ישמשו נכון יוסיפו יופי למראה הבית באזור הציבורי.

צמחים ישמשו בשטח הציבורי (על קירות הבית) בשני תנאים:

אם הבית מאוד יפה ואטרקטיבי לא כדאי להוסיף אדניות בחלונות, שימשכו תשומת לב מהבית.      

אבל כאשר הבית גבוה מאוד יחסית לרוחבו, ע"י הצמח המטפס ( על הקומה הראשונה ) יישארו העיניים על איזור הקומה הראשונה במקום לשוטט עד לקצה הבית העליון.  הקווים האופקיים של המטפס ישאירו את תשומת הלב כלפי החזית של הבית.

 

 

 

מטפסים גם יכולים "לחבר" בין שני מבנים כמו למשל הבית ומחסן לידו, ע"י מטפס שיחבר מלמעלה בין שניהם.

שימוש טוב נוסף באדניות בחלונות כאשר החלונות קטנים או נראים גבוהים מדי יחסית לשאר הבית. ע"י אדניות בחלונות החלונות נראים יותר בפרופורציה לשאר הבית.  זאת בגלל שמדגישים קווים אופקיים.

קווים אופקיים יותר נעימים בעין מאשר קווים אנכיים.

 

פרחים באיזור הציבורי: קודם אמרנו שלא כדאי להשתמש בפרחים באיזור הציבורי. אך לפעמים קשה מאוד לשנות הרגלים או טעויות נפוצות ולכן ניתן בכל זאת להשתמש בהם במקרים הבאים , בלי לפגוע ממראה הבית מהרחוב:     כאשר שתולים מלפני שיחים ששתולים משני צדדי השטח הציבורי לכיוון הרחוב וכך לא נראים בקלות מן הרחוב.

כאשר השטח הציבורי מופרד מהרחוב ע"י שיחים או גדר חיה או גדר משלושת הצדדים, ניתן להוסיף פרחים אפילו יותר . כך שתולים הפרחים בחלק הפנימי של השטח הציבורי.  מהרחוב לא ייראו, בזמן שהדיירים בבית יוכלו לראות אותם מתוך הבית ולהנות מהם.

כך יהיה גם רקע מעניין לפרחים –השיחים מאחוריהם או הגדר.    לעיתים רחוקות בלבד ייראו הפרחים יפה כאשר שתולים באמצע הדשא לבדם.

 

ניתן גם לשתול פרחים בין השיחים של צמחיית היסוד או הערוגות. אך לשתול פרחים לא במראה פורמלי מדי .פרחי צבעונים למשל נראים יותר מדי פורמליים.

ניתן בקלות ע"י פרחים רבים מדי ליצור "כתם" ויזואלי שיפגע במראה השטח הציבורי , ולכן מילת המפתח לגבי הפרחים היא –איפוק.

 

שווי משקל:

כאשר אין שיווי משקל ויזואלי בין שני צדדי הבית וצד אחד מושך תשומת לב יותר מהצד השני – נשתול בצד ה"חלש" צמחייה ועצים יותר בולטים מן הצד ה"חזק".  שווי-משקל כזה הוא שווי-משקל נסתר.

 

כאשר יש בית שסימטרי לשני הצדדים ועם שווי משקל שווה, גם את הצמחייה משני צידי הבית נשתול בצורה סימטרית ושווה.

בבית סימטרי משני הצדדים  ,אבל יש חדר או מרפסת קטנה שבולטים מהצד, אנו נתעלם מכך ונמשיך להתייחס לבית כסימטרי ולחלק הנוסף כחלק בפני עצמו.  נשתול צמחייה סימטרית כאשר שני הצדדים שווים. בצד עם הבליטה נתחיל את הצמחייה הסימטרית אחריה.                                  העץ יהיה ממוקם מול הצד עם הבליטה כאילו אינה קיימת ויהיה בסוף חלק הבית הסימטרי כמו בצד השני.  כך גם נדגיש את הסימטריות של הבית כמו שתכנן האדריכל .

 

ישנם בתים, במיוחד בתים ישנים שנמצאים בראש גבעה . זה יכול להיות למשל בבתים שהיו עם מבני חווה ומשק מסביבם כאשר הבית למעלה.  הדייר החדש שקנה אותם לא מעוניין בכל מבני המשק ומוריד אותם. כתוצאה נשאר בית עם מראה ארכיטקטוני לא יפה וגבוה, שנמצא בראש גבעה.    כעת נוצרת בעיה איך לשפר את המראה.

כדי להתגבר על הקווים האנכיים החזקים נשתמש בקווים אופקיים בולטים . נוסיף טרסות וקירות תומכים. נשתול עצים גבוהים ליד החלק הגבוה של הבית ברקע מאחורה במיוחד ירוקי-עד גדולים כמו למשל עצי ארז.   נוסיף צמחים מטפסים לאורך הקומה הראשונה ששוב ידגישו קווים אופקיים וישברו את הקווים האנכיים . הראש נע יותר בקלות מצד לצד מאשר מלמטה למעלה והפוך.

 

בית שיושב בראש גבעה מכל צדדיו הוא הכי מסובך בעיצוב נוף. את החלקים הקרובים יותר לבית ובמיוחד החלק הקדמי של הבית ניתן להגביה עם קירות תומכים , כך שלפחות אזור הבית יהיה יותר ישר ופחות שיפועי . באיזור הבית נשתול צמחים רגילים .     בצד או  הצדדים עם השיפועים החזקים נשתול שיחים ועצים יותר ויותר גבוהים כך שיגיעו לאחר כמה שנים לאותו גובה .כך יתקבל אפקט של איזור יותר שטוח.

צריך רק לקחת בחשבון שייקח כמה שנים עד שהצמחייה תגדל ויהיה האפקט הזה.

 

 

 

ספרות עזר מומלצת:

COMPLETE HOME LANDSCAPING AND GARDEN GUIDE  מאת    RAYMOND P. KORBOBO

GARDEN PLANNING AND IMPROVENMENT        מאת                WALTER BRETT

LANDSCAPING YOUR HOME           מאת   WM.R. NELSON

 

 

 

 

המאמר נכתב עפ"י כמה ספרים באנגלית. לא חייבים להסכים לכל מה שכתוב בו

והוא נכתב יותר לעקרונות ורעיונות.

 

הערות והארות יתקבלו בברכה.


המאמר נכתב ע"י משה שקלנובסקי

רב-שנתי גינון ואדריכלות נוף

עיצוב והקמת גינות

0547-973422

הערות ותגובות יתקבלו בברכה

 



תגובות

+הוספת תגובה





עוד בגינון ועיצוב הגינה

תכנון אזור השרות

תכנון אזור השרות

תכנון אזור השירות: את הגן נהוג לחלק ל3 אזורים: ציבורי, פרטי ואזור שירותים. האזור הציבורי הוא האזור שנראה מכוון השטח הציבורי כאשר חולפים ליד ה


איי ערוגה ISLAND BEDS

איי ערוגה ISLAND BEDS

תמונה מאת "אלי חדש" מפורום גינון בתפוז אי ערוגה הוא מעין אי בתוך מרחב של דשא. אי ערוגה יכול להיות גם בתוך שטח של חצץ


שיחים בגן

שיחים בגן

במאמר זה על שימוש בשיחים בגן.


בחירת ומיקום עצים בגן

בחירת ומיקום עצים בגן

בחירת ומיקום העצים היא אולי החלק החשוב בגינה. לפני מיקום העצים יש לחשוב טוב טוב. אם לאחר זמן התברר שמיקמת לא טוב שיחים וצמחים קטנים יותר ,


רב-שנתי